יאוש בחוב – האם מלווה שהתייאש מלקבל את חובו מוחל על החוב?

אם כעבור שנים התעשר הלווה או נפלה לו ירושה, חייב לפרוע את החוב במלואו.

בסוגיה זו (הקשורה לחושן משפט סימן קס"ג).

מקור הדין מיוסד על ההבדל שבין חפץ בעין לאשראי וחוב: באבידה או בגזלה, החפץ נמצא בעולם והיאוש מפקיע את בעלות הממונית של הבעלים מן החפץ. אך בחוב, המעות כבר הוצאו על ידי הלווה, ומה שנותר ביד המלווה הוא שעבוד משפטי ואישי על גופו ונכסיו של הלווה. שעבוד זה אינו נפלט בגלל מחשבת יאוש של המלווה, אלא אם כן מחל לו בפירוש בדברים (סוגיה הקשורה לחושן משפט סימן קס"ג).