מתוך שיעורי הרב אלחנן פרץ שליט"א בדיני ממונות, נזיקין והלכות גזילה
בנזק שהוא גרמה גמורה המזיק פטור מדיני אדם וחייב לצאת ידי שמיים, אך קיימת מחלוקת קשה האם הוא נפסל לעדות כרשע וגזלן.
בבית המדרש דנו ביסוד האיסור להזיק, הנובע ישירות מאיסור גזל וממצוות "ואהבת לרעך כמוך".
- שיטת המאירי (בבא קמא נ): מי שמזיק לחברו בגרמה (כמו פתיחת דלת של כלוב ציפורים שגרמה להן לברוח לאחר זמן) ואינו משלם את ההפסד מיוזמתו – נחשב כגזלן ופסול לעדות ולשבועה בבית הדין, שכן התורה מחייבת אותו לצאת ידי שמיים, וכל עוד אינו עושה זאת הוא מחזיק ממון שאינו שלו שלא כדין.
- שיטת רש"י: מזיק בגרמה אינו מוגדר כגזלן ואינו פסול לעדות, אלא שהוא "חייב פורענות" בידי שמיים אם לא יפצה את חברו, אך אין לבית הדין כוח ממוני או פסילת גברא כנגדו.
התשובות נערכו על פי שיעורי הרב אלחנן פרץ שליט"א ועל פי פסקים שקיבל מאת הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל ומגדולי הפוסקים, והן לעיון בלבד. אין לסמוך על האמור כאן להלכה למעשה, ובשאלה פרטית יש לפנות לרב או לבית הוראה.