מתוך שיעורי הרב אלחנן פרץ שליט"א בדיני ממונות, נזיקין והלכות גזילה
הלכה פסוקה היא בגמרא (בבא קמא פח) ובשולחן ערוך, שמי שגזל את הרבים ואינו מכיר את הנגזלים הספציפיים – יעשה בהם 'צורכי רבים'.
הגזלן מחויב לקחת את דמי הגניבה ולהשקיע אותם בדברים המשמשים את כלל הציבור באותו מקום שבו גנב (כגון תרומת סידורים לבית כנסת, בניית ספסלים ציבוריים, או תרומה לקרן חסד כללית). הרעיון ההלכתי הוא שעל ידי כך, גם הנגזלים המקוריים או בניהם ייהנו מהממון הזה בסופו של דבר. הגאון הרב שיינברג זצ"ל הורה למעשה שאפשר לתת את הכסף לגבאי צדקה מוסמכים, והגבאי יזכה ויקצה את הכסף עבור "אני הגזלים" (הנגזלים שאינם ידועים), ובכך יצא הגזלן ידי חובת השבה גמורה לצאת ידי שמיים.
התשובות נערכו על פי שיעורי הרב אלחנן פרץ שליט"א ועל פי פסקים שקיבל מאת הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל ומגדולי הפוסקים, והן לעיון בלבד. אין לסמוך על האמור כאן להלכה למעשה, ובשאלה פרטית יש לפנות לרב או לבית הוראה.