שאלות ותשובות בנושא נזיקין והיזק

• האם מותר לזרוק חפצים של מישהו אחר שהונחו אצלי בבית ללא רשות?מותר לבעל הבית לפנות ולזרוק את החפצים אל מחוץ לרשותו, ואינו נחשב כמזיק או כגזלן. יסוד הדין מבוסס על נפסק בשולחן ערוך חושן משפט (סוגיה הקשורה לחושן משפט סימן שיט), לפיו מי
• מה הדין כשאדם מזיק לחברו בגלל 'אונס גמור' שאינו תלוי בו בכלל?בדין מזיק באונס גמור קיימת מחלוקת יסודית בין הראשונים, כאשר מרן השולחן ערוך מחייב והרמ"א פוטר.
• האם אדם שנסע במהירות מופרזת בערב שבת והזיק מכוניות פטור בגלל שנסע לדבר מצווה?הנהג חייב בהחלט לשלם נזק שלם על כל הרכוש שהרס, ואינו יכול להתנער מאחריות מכוח ריצת מצווה.
• כמה צריך לשלם גנב או גזלן אם השווי של החפץ הגנוב השתנה ועלה?הכלל ההלכתי היסודי קובע כי "כל הגזלנים משלמים כשעת הגזלה", אך אם היה שינוי במחיר והחפץ נאבד בידיים, משלמים את המחיר הגבוה.
• האם ילד קטן (מתחת לגיל מצוות) שגנב או שבר חפץ חייב לשלם כשיגדל?מעיקר הדין קטן שהזיק או גנב – פטור מלשלם, ואפילו לאחר שיגדל אין בית דין יכול לחייב אותו; אך אם החפץ קיים או שהוא נהנה ממנו, יש חובת תשלום.
• האם יש תוקף הלכתי לאישה שגנבה או הזיקה בזמננו, והאם היא חייבת בתשלום?בזמננו, בניגוד לעבר, אישה שגנבה או הזיקה חייבת לשלם מיד מתוך נכסיה, ואין אומרים "נפגעות בהן ומשלמות לאחר זמן".
• קרעתי למישהו צ'ק או גרמתי לו להפסד כספי עקיף (גרמה) – האם בית דין יכול לחייב אותי לשלם?אם הנזק מוגדר כ"גרמי" (נזק עקיף אך ודאי ומיידי), בית הדין מחייב בתשלום מלא; אך אם הוא מוגדר כ"גרמה" גמורה, פטור מדיני אדם וחייב לצאת ידי שמיים.
• האם מותר לי לשבור חלון של רכב או לפרוץ מחסן פרטי כדי להציל אדם שנמצא בסכנת חיים?מותר ואף מצווה גמורה להזיק ולשבור רכוש פרטי כדי להציל נפש חיה, ויש חלוקה ברורה בחובת התשלומים לאחר מכן.
• חיברתי ספר לימוד ואני אוסר לעטוף אותו או לניילן אותו כדי שייקרע ויקנו חדש – האם יש לכך תוקף הלכתי?אין שום תוקף הלכתי לאיסור זה, והקונה רשאי לעטוף, לכרוך או לניילן את הספר בכל דרך שירצה.
• האם מותר להפעיל לחץ ממושך על מוכר כדי שיסכים למכור לי חפץ או דירה, ומהם גדרי "לא תחמוד"?הפעלת לחץ כבד והפצרות חוזרות ונשנות על אדם כדי שימכור חפץ פרטי שאינו מעוניין למכור, מהווה איסור דאורייתא של "לא תתאוה", ואם המוכר נשבר ומכר – הקונה עובר גם על "לא תחמוד",
• תרנגול שגרר חוט שנקשר לרגלו ושבר כלים – האם זה נחשב לרגל או לצרורות?אם החוט נגרר ישירות תחת רגלו על הרצפה ושבר כלים – זהו נזק שלם מדין רגל; אך אם החוט הועף באוויר מחמת תנועת הציפור ושיבר כלים – זהו חצי נזק מדין צרורות.
• האם מותר לשכן לעשן במרפסת או בחלון הדירה שלו אם העשן והריח נכנסים לתוך הבית שלי ומזיקים לי?אסור לשכן להזרים או לפלוט עשן וריח כבד של סיגריות או נרגילה ישירות אל תוך דירתו של חברו, ובית הדין יפעיל צווי מניעה חריפים כדי לכפות עליו להפסיק.
• השארתי חפץ במרפסת והוא עף ברוח רגילה ושבר חלון של שכן – האם האדם שהניח חייב לשלם?האדם שהניח את החפץ חייב בתשלום נזק שלם מהיפה שבנכסיו, מדין אבות נזיקין של "אש" או "אבנו וסכינו" שנפלו ברוח מצויה.
• מה הדין אם הגרפיקאית או המעמד עשו טעות חמורה בהזמנה לחתונה או בספר והדפיסו שם שגוי?האחריות המקצועית מוטלת כולה על הגרפיקאית או המעמד, ובבתי הדין של 'חוקת משפט' מחייבים אותם לשלם על עלות ההדפסה מחדש מדין מזיק בגרמי; אולם אם הלקוח חתם על אישור נוסח מפורש
• האם יש פטור של "איסור ריבית" או שמיטה בדיני נזיקין וגזלה?אין שום מושג של איסור ריבית או שמיטת כספים בספר חושן משפט על חיובי נזיקין וגזלה.
• מישהו חייב לי כסף והביא לי שולחנות, כיסאות או סובין במקום מזומן – האם חובה עליי לקבל זאת?חיובי ממון שמקורם בהלוואה, שכירות או נזק – יש חובה לשלם בכסף מזומן, ואין הלווה יכול לכפות על המלווה לקבל סחורה (סובין) אלא אם כן היא נפרעת בקלות רבה.
• נתקעתי עם הרכב בקיר בגלל התקף לב פתאומי או עילפון (אונס גמור) – האם אני חייב לשלם על הרכוש שהרסתי?בדין אדם שהזיק עקב מקרה רפואי חמור ופתאומי (כמו התקף לב או אירוע מוחי תוך כדי נהיגה) קיימת אבחנה קריטית בין שיטת מרן השולחן ערוך לדעת הרמ"א (סוגיה הקשורה לחושן משפט סימן
• מה הדין אם חמישה ילדים קפצו יחד על טרמפולינה והיא נקרעה, מי מהם חייב לשלם על הנזק?כל חמשת הקופצים נושאים באחריות משותפת ומחויבים להתחלק ביניהם שווה בשווה בעלות הנזק.
• שור או בהמה שהלכו ברשות הרבים והתיזו צרורות או אבנים מתחת לרגליהם ושברו כלים – כמה בעל הבהמה צריך לשלם?בעל הבהמה משלם חצי נזק בלבד מגופו, ופטור מלא אם הנזק אירע ברשות הרבים, אלא אם כן הבהמה הייתה דחוקה.
• מה הסטטוס של אדם שמזיק לחברו בגרמה (נזק עקיף ביותר) – האם הוא נפסל לעדות בבית דין?בנזק שהוא גרמה גמורה המזיק פטור מדיני אדם וחייב לצאת ידי שמיים, אך קיימת מחלוקת קשה האם הוא נפסל לעדות כרשע וגזלן.
• מהם "דיני צרורות" בנזיקין, וכיצד בהמה שהלכה כדרכה יוצרת סוג חיוג מיוחד?דין צרורות מוגדר כנזק שנעשה על ידי 'כוח כוחה' של הבהמה (ולא בגופה ממש), כגון בהמה שהלכה ברחוב ותוך כדי הליכתה התיזו רגליה אבנים או חול ששיברו כלים – ועליו משלמים חצי נזק
• האם בעל הבהמה חייב לשלם על נזקי צרורות שהתרחשו ברשות הרבים?בעל הבהמה פטור לחלוטין על נזקי צרורות ברשות הרבים, והחיוב חל אך ורק אם האבנים התיזו והזיקו בתוך רשות הניזק (חצר פרטית).
• מה הדין אם הבהמה עשתה נזק צרורות לא בצורה רגילה, אלא על ידי שינוי (צרורות דקרן)?אם הבהמה בעטה ברגליה ברשות הניזק, וכתוצאה מהבעיטה המשונה עפו אבנים והזיקו – החיוב המקורי של חצי נזק פוחת ברבע, והבעלים משלם רבע נזק בלבד (רביע נזק).
• האם "כוח כוחה" שאין בו ממש, כמו עשן, רוח או רעש של בהמה (סוס שצנף או חמור שנער) נחשב לצרורות?כן. כשם שבהמה חייבת על כוח שיש בו ממש (התזת אבן), כך היא חייבת בחצי נזק מדין צרורות על כוח שאין בו ממש, כגון סוס שצנף בקול רעש גדול ושבר כלים, או תרנגול שהכה בכנפיו ויצר
• מהו ההבדל היסודי בין ארבעת אבות הנזיקין: אש, אבנו, סכינו ומשאו?אש מוגדרת כנזק המתרחש על ידי דבר שנע ומתווך על ידי כוח חיצוני (כמו רוח מצויה), בעוד שאבנו, סכינו ומשאו הם חפצים דוממים שהונחו במקום גבוה ונפלו מחמת רוח מצויה והזיקו – והמ
• פתחתי ברז מים או גרמתי לנזילה, והמים זרמו והרסו את הארונות של השכן מלמטה – האם זה נחשב לאש?פתיחת מים או יצירת נזילה ודאית נחשבת לדין אש ממש, והמזיק חייב לשלם על התיקון; אולם אם הנזק קרה בשלב מאוחר יותר בעקיפין ("כוח שני"), קיימת הבחנה דקה בדברי החזון איש.
• מהו "דין מעמיד" באש ובבהמה, והאם אדם חייב על נזק שנעשה על ידי מישהו אחר שרק הועמד שם?אדם המעמיד בהמת חברו, חפץ מסוכן, או ילד קטן במקום שבו ברור לחלוטין שהם יגרמו נזק (מצב של 'פסיק רישא'), נחשב כמי שהדליק אש בידיו והוא הנושא בחובת התשלומים הבלעדית.
• מה הדין באדם ששפך יין או דבש ברשות הרבים, חסם את הדרך וגרם לנזק לעוברים ושבים?אדם השופך חומרים חלקלקים או חביות של יין ודבש ברשות הרבים וסותם את מעבר הרבים, מוגדר הלכתית כאב נזיקין של "בור" (או תולדת בור), והוא נושא באחריות מלאה וחייב לשלם על כל אד
• חפץ נגזל שהתייקר או שנשבר – לפי איזה מחיר משלם הגזלן?דיני תשלומי גזלה מבוססים על ההבחנה האם החפץ הנגזל עדיין קיים בעין ביד הגזלן, או שמא אבד ונשבר:
• בקשת סליחה והתניית מחילה בטירחא ובקניות – הלכות פיוס בערב יום הדיןאדם שפגע בחברו בדברים והגיע לבקש ממנו מחילה קודם ראש השנה ויום הכיפורים, והנפגע השיב לו: "איני מוחל לך עד שתלך לרשת הקניות 'אושר עד', תמתין בתור שעתיים ותעלה לי את המצרכי
• הברחת נכסים מפני כתובה – משאית הרשומה על שם סבתא בת 117אדם החייב לפרוע את חוב כתובת אשתו (או חוב ממוני מוכח לבעל חוב), והוא מחזיק ומשתמש ביום-יום בממונו וברכושו, אך רשם את הנכס במשרד הרישוי או ברישומים הרשמיים על שם קרוב משפח
• טבילה במקווה שנעשה ממים גזולים – הלכות שינוי מעשה ושינוי שםאדם שגזל מים מצינור עירוני או מבריכה פרטית, והזרימם לתוך מקווה טהרה והפכם למי מקווה – המים עברו "שינוי מעשה" ו"שינוי שם" (שהרי קודם נקראו "מים שאובים / מאיצינור" וכעת נקר
• יאוש בחוב – האם מלווה שהתייאש מלקבל את חובו מוחל על החוב?מלווה שהלווה מעות לחברו, ולאחר זמן ירד הלווה מנכסיו והמלווה אמר בייאוש: "כבר לא אראה ממנו שקל אחד", ואף הסיח דעתו מן החוב – אין יאוש זה מוחל על החוב ואינו מפקיע את שעבוד
• קוסמטיקאית או בעל מקצוע שהזיק תוך כדי טיפול – דין אומן שהקדיח תבשילובעל מקצוע (כגון קוסמטיקאית, ספר, טכנאי או נגר) שקיבל חפץ או גוף של אדם לטפל בו בשכר, ותוך כדי המלאכה גרם נזק (כגון קוסמטיקאית שגרמה לכוויות או פגיעה בעור בעת טיפול פנים,
• עשיית דין עצמית ("עביד אינש דינא לנפשיה") – מתי מותר למנוע הפסד ממוני בכוח?אדם הרואה שחברו בא לגזול ממנו, להזיק את חצרו או לקחת את ממונו שלא כדין, והממון עומד לאבד – מותר לו לעשות דין לעצמו ולמנוע את הנזק והגזל מיד, אפילו תוך שימוש בכוח סביר, מב
• חתימה מופרכת על חוזה או בנק – האם חתימה מחייבת גם כשתוכנה אינו הגיוני?חתימה של אדם על מסמך המכיל התחייבות מופרכת, הזויה או כזו שנוגדת לחלוטין את השכל הישר ומנהג בני אדם – אינה מחייבת בדיני ממונות, מפני שברור כשמש שלא הייתה כאן כוונה וגמירות
• ספק שריטה ברכב: מה ההלכה כשאדם חושש שפגע ברכב חונה ואינו יודע אם נגרם נזק?כאשר אדם חלף ליד רכב (ברכיבה או בנהיגה), שמע צליל חבטה או הרגיש מגע קל, אך אינו יודע בוודאות אם פגע ברכב ואם נגרמה שריטה – מן הדין הוא פטור, כיוון שזהו ספק מזיק ("איני יו
• ירידת ערך ברכב ישן: האם חייבים לשלם על שריטה קלה ברכב משומש מאוד?אם מדובר ברכב ישן מאוד שכולו שרוט ובלוי, והשריטה החדשה אינה מורידה כלל את מחירו בשוק ואין דרך בני אדם לתקן שריטה כזו ברכב כזה – המזיק פטור מתשלומין.
• רכב של אדם אלים או סוחט: האם חייב להשאיר פתק עם פרטים כשחשש שידרשו ממנו סכומים מופרזים?אם מדובר באזור או באדם שיש יסוד סביר לחשוש שאם יודיעו לו על ספק שריטה קלה – הוא ינצל זאת כדי לסחוט את הפוגע ולדרוש תיקון של כל הרכב או סכומים מופרזים שלא כדין – אין להתוו
• יסוד איסור מזיק: האם להזיק חבר זה איסור גזל או מדין "ואהבת לרעך כמוך"?המזיק את ממון חברו בידיים עובר על איסור גזל מדאורייתא. הדין של "ואהבת לרעך כמוך" או השבת אבידה מוזכר בפוסקים רק לגבי נזקים עקיפים (גרמה).
• מזיק בגרמה: האם יש חובת תשלומין, והאם מועילה תפיסה?מזיק בגרמה פטור מדיני אדם וחייב לצאת ידי שמיים. לדעת המאירי תפיסה מועילה והוא נחשב פסול לעדות אם אינו משלם; אך לדעת רש"י אין עליו חיוב ממון כלל אלא עונש בידי שמיים.
• "קרע כסותי": האם חייב לשלם כשהבעלים אמר לו להזיק, ומה לגבי איסור "בל תשחית"?האומר לחברו "קרע כסותי" או "שבר כלי" – המזיק פטור מלהחזיר את דמי הנזק מפני שבעל החפץ מחל על ממונו.
• היזק לתמונה משפחתית או חפץ סנטימנטלי: כמה חייבים לשלם על נזק לחפץ שאין לו מחיר בשוק?בדיני ממונות בבית דין, מזיק חייב לשלם רק לפי הערך המסחרי של החפץ בשוק. חפץ שאין לו שום ערך כספי בשוק (כגון תמונה משפחתית ישנה) – המזיק פטור מלשלם בבית דין על ערכו הרגשי.
• הזיק בהמה שנמצאה טריפה או חפץ פגום: מה מבלט חובת התשלום?אדם שהזיק בהמה או חפץ, ולאחר מכן התברר שהבהמה הייתה טריפה שאינה שווה ממון בשוק – המזיק פטור מלשלם דמי בהמה שלמה, ומשלם רק את שוויה כטריפה.
• דין "יאוש שלא מדעת" באבידה וגזלה: מתי חפץ שייך למוצאו?חפץ שאבד מבעליו והבעלים עדיין אינו יודע שאבד, אף על פי שאילו היה יודע היה מתייאש – אין זה נחשב יאוש ("יאוש שלא מדעת לא הוי יאוש"), והמוצא חייב להחזיר.
• נזקי בהמה: מה ההבדל בין שור תם לשור מועד?בהמה שלא הוחזקה להזיק (שור תם) שנגחה – משלם בעליה חצי נזק ומגופו. בהמה שהועדה 3 פעמים להזיק (שור מועד) – משלם בעליה נזק שלם מן היפה שבנכסיו.
• נזקי תרנגולים: מה הדין אם תרנגול שבר כלים ברגליו או בהתזת צרורות?תרנגול שהלך והזיק ברגליו באופן ישיר – חייב נזק שלם. אך אם התיז צרורות (אבנים/חצץ) מנפנוף כנפיו ושבר כלים – משלם חצי נזק.
• תביעת דמי בושת וצער על העלבה ברביםאדם המבייש את חברו בגופו או בדברים חייב בפיוס, ובבית דין שמים זאת לפי דרגת המבייש והמתבייש.

לכל השאלות והתשובות