מתוך שיעורי הרב אלחנן פרץ שליט"א בדיני ממונות, נזיקין והלכות גזילה
אם החוט נגרר ישירות תחת רגלו על הרצפה ושבר כלים – זהו נזק שלם מדין רגל; אך אם החוט הועף באוויר מחמת תנועת הציפור ושיבר כלים – זהו חצי נזק מדין צרורות.
בסוגיה זו (סוגיה הקשורה לחושן משפט סימן שצ) פירטו רבני בית המדרש שלושה מצבי נזק שונים הנקבעים על פי אופי הפעולה:
1. הזיק על ידי גרירה ישירה: החוט צמוד לרגלו ונגרר כחלק בלתי נפרד מהליכתו. הנזק מוגדר כתולדה של "רגל", וחייב בנזק שלם ברשות היחיד ופטור ברשות הרבים.
2. הזיק על ידי זריקה באוויר: החוט נזרק ועף בכוח תנופת כנפיו או ריצתו המהירה למרחק ושיבר כלים. הנזק מוגדר כ"צרורות" (כוח כוחה), והחיוב עומד על חצי נזק מן העלייה ברשות היחיד.
3. הזיק לאחר שהחוט נח: אם החוט הושאר על הרצפה, התרנגול הלך לו, ואדם אחר נתקל בחוט ונפל – הנזק יוצא מגדר בהמה ונכנס לגדרי אבות נזיקין של "בור" (בור שעשתה בהמה), שיש בו פטורים מיוחדים כגון פטור על נזקי כלים בבור.
התשובות נערכו על פי שיעורי הרב אלחנן פרץ שליט"א ועל פי פסקים שקיבל מאת הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל ומגדולי הפוסקים, והן לעיון בלבד. אין לסמוך על האמור כאן להלכה למעשה, ובשאלה פרטית יש לפנות לרב או לבית הוראה.